שמואל ב, פרק י״א, פסוק ט״ו

דוד פוקד בחשאי על מפקד צבאו להציב את אוריה בקו הראשון, אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּלְחָמָה הַחֲזָקָה, במקום שבו הקרבות עזים ודורשים גבורה רבה. ההוראה היא הָבוּ, כלומר תנו והעמידו אותו שם, ובמהלך הקרב עשו נסיגה וְשַׁבְתֶּם מֵאַחֲרָיו, כדי שיופקר לבדו בחזית וְנִכָּה וָמֵת בידי האויב. דוד בחר בדרך זו ולא במשפט פומבי על מרידה במלכות כדי שלא לחשוף ברבים את מעשהו עם בת שבע, תוך שהוא מסתמך על מהלכה הטבעי של הלחימה. מותו של אוריה נועד לאפשר לדוד לשאת את בת שבע לאישה ולהסתיר את הריונה, וכן להחשיב אותה כמגורשת למפרע הודות לגט על תנאי שכתב לה עם צאתו לקרב.