העלאת ארון הברית לירושלים מלווה בשמחה לאומית עצומה, כאשר העם חוגגים לִפְנֵי ה', כלומר לפני הארון. דוד המלך סבר שמסע הארון דורש ליווי מוזיקלי רצוף, ולכן החוגגים ניגנו בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים, שהם כלי נגינה העשויים מעץ זה, ויש המפרשים שפשוט נופפו בענפי ברוש. הנגינה התבצעה בשורת כלי שיר מוכרים כמו וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים, וכן וּבִמְנַעַנְעִים, שהם לוחות עץ להקשה או כלים רועדים המעוררים לריקוד, וּבְצֶלְצֱלִים שהם שני כלי נחושת המקישים זה בזה להשמעת קול חזק. אולם, מתחת לחגיגה הסתתרה טעות רוחנית והלכתית, שכן הארון הונח על עגלה במקום שיינשא על כתפי הלויים כפי שציוותה התורה. בנוסף, העובדה שהעם היו מְשַׂחֲקִים רומזת לקלות ראש ונגינה המונית בכלים רגילים, במקום שמחה מתוך יראת רוממות המנוהלת על ידי הלויים בכלי הקודש.
שמואל ב, פרק ו׳, פסוק ה׳
וְדָוִ֣ד ׀ וְכׇל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל מְשַֽׂחֲקִים֙ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֔ה בְּכֹ֖ל עֲצֵ֣י בְרוֹשִׁ֑ים וּבְכִנֹּר֤וֹת וּבִנְבָלִים֙ וּבְתֻפִּ֔ים וּבִמְנַעַנְעִ֖ים וּֽבְצֶלְצֱלִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.