אֵלֶּה מִבְּנֵי־גָד אשר נבדלו משאר העם וחברו לדוד במקום מסתורו במדבר לא היו לוחמים פשוטים, אלא רָאשֵׁי הַצָּבָא, מפקדים שכבר החזיקו בעמדות מפתח צבאיות במקומות מגוריהם. נכונותם לעזוב את מעמדם המכובד כדי להיות לעזר לדוד ממחישה את יכולתו לאסוף סביבו אנשי מעלה. ייחודם בא לידי ביטוי בכך שאֶחָד לְמֵאָה הַקָּטָן וְהַגָּדוֹל לְאָלֶף, תיאור המבטא את דרגתם הצבאית או את גבורתם בשדה הקרב. מבחינת הדרגה, הַקָּטָן והזוטר שבקצינים בחבורה היה שר מאה, והבכיר שבהם שר אלף. מנגד, מבחינת הגבורה הפיזית, החלש שבלוחמים היה מסוגל לבדו להניס מאה אויבים והגיבור שבהם אלף, כהתגשמות הברכה המבטיחה שמעטים מישראל ירדפו רבים מאויביהם.
דברי הימים א, פרק י״ב, פסוק ט״ו
אֵ֥לֶּה מִבְּנֵי־גָ֖ד רָאשֵׁ֣י הַצָּבָ֑א אֶחָ֤ד לְמֵאָה֙ הַקָּטָ֔ן וְהַגָּד֖וֹל לְאָֽלֶף׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.