הלוחמים שהגיעו מאזור עבר הירדן המזרחי, מבני שבט ראובן, גד וחצי שבט מנשה, מנו יחד מאה ועשרים אלף איש. הם הגיעו לחברון כשהם מצוידים בְּכֹל כְּלֵי צְבָא מִלְחָמָה, כלומר חמושים בכל סוגי כלי הנשק והציוד המשמשים צבא היוצא למערכה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מבחינה לשונית, במילה הראובני האות רי"ש מנוקדת בשורק, והאות אל"ף שלאחריה היא אות נחה [מנחת שי].
התייצבותם ההמונית של לוחמים אלו ממחישה את ההסכמה הכללית והמוחלטת של העם. הירתמות זו הייתה כה רחבה, עד שכמעט לא נותרו אנשים שנשארו מאחור, שכן העם כולו היה בלב אחד והגיע לחברון בשמחה גדולה כדי להמליך את דוד [רש"י].