בתקופת מנוסתו של דוד מפני שאול המלך, התקבצו אליו תומכים שונים. משלחת ייחודית שהגיעה אל מקום המסתור שלו הורכבה מקבוצה משותפת של אנשים מבני שבט בנימין ומבני שבט יהודה.
הקבוצה הגיעה עַד לַמְצָד, כלומר אל המצודה שבה דוד נחבא [רש"י, מלבי"ם]. מבחינה דקדוקית, האות מֵ"ם במילה זו נהגית ללא דגש, והאות צָדִ"י מנוקדת בקמץ, בשונה ממופע אחר של המילה במקרא שבו היא מנוקדת בפתח [מנחת שי].
הפרשנים מסכימים כי ההגעה המשותפת של בני בנימין יחד עם בני יהודה לא הייתה מקרית, אלא נבעה מצעד מחושב. מכיוון שבני בנימין השתייכו לשבטו של שאול המלך, הם חששו שדוד יחשוד בהם כי באו במרמה כדי לתפוס אותו ולמסור אותו לידי שאול. כדי להסיר כל חשד ולהוכיח את כוונותיהם הטובות, הם צירפו אליהם את בני יהודה, ובראשם את עמשי, שהיה קרוב משפחתו של דוד. התכנון היה שכאשר דוד יראה את קרוביו מגיעים יחד עם אנשי בנימין, הוא יבין שהם באים באמונה ויוכל לבטוח בהם ללא פקפוק.