דמותו של צדוק, המוכר לימים ככהן הגדול ששירת יחד עם אביתר, מופיעה כאן בשלביה המוקדמים כשהוא מצטרף למחנה דוד [רלב"ג]. התואר נַעַר מלמד כי באותו הזמן הוא היה עדיין צעיר מאוד בשנים, אך למרות גילו כבר נחשב לגיבור חיל [רד"ק, מצודת דוד]. עובדת היותו צעיר מסבירה מדוע לא נשא בשלב זה בתואר מנהיגותי רשמי ("נגיד"), בניגוד ליהוידע המוזכר לפני כן [רש"י].
צדוק הגיע אל דוד כשהוא מלווה בקבוצה מכובדת של שרים ממשפחתו המורחבת. הציון וּבֵית אָבִיו שָׂרִים עֶשְׂרִים וּשְׁנָיִם מצביע על מעמדו הרם ועל הגדולה הרבה של משפחתו. מעמד איתן ויוקרתי זה הוא הרקע לכך שלימים נלקחה הכהונה הגדולה מאביתר והועברה באופן קבוע לידיו של צדוק [רש"י].