יצא לכם פעם לבנות ארמון מפואר מלגו ולחפש בדיוק את החלקים הכי יפים ונוצצים בקופסה כדי שהוא יצא מושלם? דוד המלך הרגיש בדיוק כך כשהוא אסף חומרים לבניית בית המקדש. מכיוון שזהו ביתו של ה', דוד ידע שסתם מבנה רגיל לא יספיק, ולכן הוא השקיע מאמץ עצום וחיפש את האוצרות הכי מיוחדים בעולם כדי לקשט ולפאר את הבניין. הוא מספר וּכְכָל כֹּחִי הֲכִינוֹתִי, כלומר הוא עשה כל מה שהוא רק יכול כדי להכין מראש את כל החומרים.
דוד דאג להתאים כל חומר בדיוק לתפקיד שלו, ולכן הוא אומר הַזָּהָב לַזָּהָב וְהַכֶּסֶף לַכֶּסֶף, זהב הוקצב עבור כלים שצריכים להיות מזהב, וכסף עבור דברים שדורשים כסף. בנוסף למתכות ולעצים, הוא אסף המון אבנים מיוחדות. הוא הביא אַבְנֵי שֹׁהַם וּמִלּוּאִים, שהן אבנים יקרות בצבע צהבהב אדמדם, ואבני חן מיוחדות שנועדו להשתבץ בתוך מסגרות שהוכנו להן מראש. הוא גם אסף אַבְנֵי פוּךְ, שהן אבנים טובות ויפות בצבע כהה, והכין גם וְרִקְמָה, שהיא בדים ובגדים המרוקמים בשלל צבעים יפהפיים. דוד דאג להביא כָּל אֶבֶן יְקָרָה כדי לקשט ולצפות את קירות הבית, ולבסוף אסף כמות אדירה של וְאַבְנֵי שַׁיִשׁ חזקות ולבנות כדי לבנות מהן את העמודים, השולחנות והרצפה של בית המקדש.