חשבתם פעם איזו מתנה אפשר לתת למישהו שיש לו הכל? דוד המלך מסביר לנו סוד מקסים על נתינה לה׳. הרי אי אפשר באמת לתת לה׳ כסף או זהב, כי כל הרכוש בעולם שייך לו ממילא. המתנה האמיתית היחידה שאנחנו יכולים לתת לו היא הרצון הטוב שלנו והכוונה הטהורה שבלב.
לכן דוד אומר שה׳ הוא בֹּחֵן לֵבָב. כלומר, ה׳ בודק ומנסה את המחשבות הכי עמוקות שלנו ורואה אם הלב שלנו מכוון רק לטוב. ה׳ מבקש וּמֵישָׁרִים תִּרְצֶה, הוא רוצה שנעשה דברים בלב ישר ונקי למטרה אחת, בלי שום כוונות נסתרות. דוד מעיד על עצמו ואומר אֲנִי בְּיֹשֶׁר לְבָבִי הִתְנַדַּבְתִּי, כי הוא יודע בוודאות שהוא תרם מכל הלב ובכוונה שלמה.
אחר כך דוד מסתכל על שרי העם שהתאספו שם וקורא להם עַמְּךָ הַנִּמְצְאוּ פֹה, כלומר העם אשר נמצא פה. דוד יודע שהוא מכיר רק את הלב של עצמו, ורק ה׳ לבדו יכול לדעת מה באמת עובר לאחרים בלב. אבל כשהוא רואה שהם באו בְשִׂמְחָה לְהִתְנַדֶּב, הוא מבין מתוך השמחה הגלויה שלהם שגם הם תרמו מרצון אמיתי ובלב ישר, ממש כמוהו.