דברי הימים א, פרק כ״ט, פסוק ט״ז

I Chronicles 29:16Sefaria

יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ כֹּ֣ל הֶהָמ֤וֹן הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר הֲכִינֹ֔נוּ לִבְנֽוֹת־לְךָ֥ בַ֖יִת לְשֵׁ֣ם קׇדְשֶׁ֑ךָ מִיָּדְךָ֥ (היא) [ה֖וּא] וּלְךָ֥ הַכֹּֽל׃

חשבתם פעם למי באמת שייכים כל הדברים שיש לנו? דוד המלך והעם אספו אוצרות רבים כדי לבנות את בית המקדש. המילה הֶהָמוֹן מתארת את העושר העצום הזה, כלומר המון כסף, זהב וחומרים יקרים שהם תרמו.


אבל דוד מבין משהו עמוק מאוד. כשהוא אומר לה' מִיָּדְךָ הוּא וּלְךָ הַכֹּל, הוא בעצם מסביר שאין לנו באמת בעלות על הרכוש שלנו, כי כל העושר מגיע במקור מה'. לכן, כשהאנשים תורמים את מה שהם הֲכִינֹנוּ, כלומר את מה שהם הכינו ואספו, הם לא באמת נותנים משהו מהכוח שלהם. הם פשוט מחזירים לה' באהבה את מה שהוא עצמו נתן להם מראש.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ט״ו
פסוק י״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.