דברי הימים א, פרק כ״ט, פסוק י״א

I Chronicles 29:11Sefaria

לְךָ֣ יְ֠הֹוָ֠ה הַגְּדֻלָּ֨ה וְהַגְּבוּרָ֤ה וְהַתִּפְאֶ֙רֶת֙ וְהַנֵּ֣צַח וְהַה֔וֹד כִּי־כֹ֖ל בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֑רֶץ לְךָ֤ יְהֹוָה֙ הַמַּמְלָכָ֔ה וְהַמִּתְנַשֵּׂ֖א לְכֹ֥ל ׀ לְרֹֽאשׁ׃

חשבתם פעם למי באמת מגיע לקבל את מחיאות הכפיים כשאנחנו מצליחים במשהו גדול? דוד המלך אסף המון עושר כדי לבנות את בית המקדש והצליח לנצח במלחמות רבות. אבל במקום להתגאות בעצמו, הוא עוצר ומכריז שכל ההצלחות והכוח שלו מגיעים רק מה׳. דוד מודה לה׳ ואומר שהכל שלו: הַגְּדֻלָּה היא העושר העצום שנאסף לבניין המקדש, וְהַגְּבוּרָה היא הכוח לנצח את האויבים. דוד ממשיך ומזכיר את וְהַתִּפְאֶרֶת, שמתארת את היופי המיוחד של המקדש ואת הניצחונות המפוארים נגד כל הסיכויים. המילה וְהַנֵּצַח מסבירה שהניצחון במלחמה שייך לה׳, וְהַהוֹד מתאר את היופי וההדר. דוד מוסיף ואומר כִּי־כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, כדי ללמד אותנו שמי ששולט בשמיים שולט לחלוטין גם בארץ, ולכן ה׳ יכול לתת גדולה והצלחה לכל מי שהוא בוחר. בסוף דוד מכריז לְךָ ה׳ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. כלומר, ה׳ הוא המלך האמיתי של העולם. כל מנהיג או שר מקבל את התפקיד שלו מה׳. ה׳ כל כך גדול ומרומם, שגם אחרי שאנחנו מסיימים לשבח ולהודות לו, הוא נשאר גבוה ונישא הרבה מעל כל המילים שלנו.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י׳
פסוק י״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.