דברי הימים א, פרק כ״ט, פסוק כ׳

I Chronicles 29:20Sefaria

וַיֹּ֤אמֶר דָּוִיד֙ לְכׇל־הַקָּהָ֔ל בָּ֥רְכוּ נָ֖א אֶת־יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם וַיְבָרְכ֣וּ כׇֽל־הַקָּהָ֗ל לַֽיהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵיהֶ֔ם וַיִּקְּד֧וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲו֛וּ לַיהֹוָ֖ה וְלַמֶּֽלֶךְ׃

תארו לעצמכם שאתם עומדים בסיומו של טקס ענק ומיוחד, והמנהיג מבקש מכולם להגיד תודה יחד. זה בדיוק מה שקורה כאשר המלך דוד מסיים את האספה הגדולה של מנהיגי העם. דוד פונה אל הקהל ומבקש מהם בָּרְכוּ נָא, כלומר, שבחו והללו את ה'. דוד בוחר לקרוא לה' במילה אֱלֹהֵיכֶם כדי להראות לעם עד כמה הם מיוחדים. הוא בעצם אומר להם שה' נמצא איתם בזכות עצמם ובזכות המעשים שלהם, ולא רק בגלל אבותיהם. אבל העם מלא בענווה. כשהם עונים ומברכים את ה', הם קוראים לו אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם. הם לא רוצים לקחת את כל הזכות לעצמם, ומעדיפים לומר שהדברים הטובים קורים להם בזכות אבות האומה. מיד לאחר הברכה הנעימה והמרגשת הזו הקהל וַיִּקְּדוּ, כלומר הם כופפו את קודקוד הראש שלהם, והשתחוו לה' ולמלך.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ט
פסוק כ״א

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.