יצא לכם פעם להשתתף בטקס חגיגי ומיוחד שבו כולם שמחים ומתרגשים יחד? זה בדיוק מה שקרה כשדוד המלך העביר את המלוכה לבנו שלמה. כל העם התאסף לסעודה גדולה, והמילים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ לִפְנֵי ה' מתארות איך כולם אכלו ושתו מבשר הקורבנות שהוקרבו לה'.
במהלך החגיגה, הכתוב מספר כי וַיַּמְלִיכוּ שֵׁנִית לִשְׁלֹמֹה. אולי תשאלו את עצמכם למה להמליך אותו בפעם השנייה? הסיבה היא שההמלכה הראשונה של שלמה נעשתה בחיפזון, רק עם מעט אנשים מירושלים, בגלל שמישהו אחר ניסה לקחת את המלוכה בכוח. אבל עכשיו, בהמלכה השנייה, המצב היה שונה לגמרי. כל נציגי השבטים הגיעו, והעם כולו בחר בשלמה למלך מרצונו החופשי ומתוך שמחה ענקית.
כדי לסמל את התפקיד שלו, וַיִּמְשְׁחוּ לַה' לְנָגִיד. כלומר, יצקו עליו שמן מיוחד על פי ציווי ה' כדי שיהיה מושל ומנהיג שיוצא ובא לפני העם ודואג לו. באותו מעמד מרגש, מינו וּלְצָדוֹק לְכֹהֵן. צדוק נבחר להיות הכהן הגדול החדש, במקום הכהן הקודם שעשה טעות ובחר לתמוך באנשים שניסו למרוד.