כאשר האישה עושה את דרכה להביא מים לאליהו, הוא פונה אליה שוב ומבקש שתביא לו גם פַּת לחם, כלומר חתיכה או פרוסה. בקשה זו יוצרת מתח רב, שכן היא מופנית לאישה הנמצאת במצוקת רעב קשה, כשברשותה מזון המספיק לארוחה זעירה אחת בלבד עבורה ועבור בנה רגע לפני שימותו. אליהו מנסח את בקשתו בפירוט ואומר נָא לִי וכן בְּיָדֵךְ, כדי לבקש שהאישה תביא את הלחם אליו ולא תזמין אותו לאכול על שולחנה. בדרך זו הוא מכניס את עצמו במכוון להתחייבות הלכתית לשלם לה על המזון שקיבל בשעת דוחק, התחייבות שתוביל בהמשך לתשלום הניסי של כד הקמח וצפחת השמן שלא יסתיימו.
מלכים א, פרק י״ז, פסוק י״א
וַתֵּ֖לֶךְ לָקַ֑חַת וַיִּקְרָ֤א אֵלֶ֙יהָ֙ וַיֹּאמַ֔ר לִֽקְחִי־נָ֥א לִ֛י פַּת־לֶ֖חֶם בְּיָדֵֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.