האלמנה מגיבה לבקשת אליהו בייאוש ונשבעת חַי־ה' אֱלֹהֶיךָ, פנייה המבטאת כבוד או מעידה על כך שאינה מישראל. היא מבהירה שאין ברשותה שום מָעוֹג, כלומר מאפה מוכן, אלא רק כמות זעירה של מְלֹא כַף־קֶמַח המונחת בַּכַּד ומעט שמן המאוחסן בַּצַּפָּחַת, שהיא בקבוקון קטן. כעת היא מקוששת שְׁנַיִם עֵצִים כדי להכין את המזון המועט לה ולבנה, בידיעה ברורה שלאחר סעודה זו לא ייוותר להם דבר וָמָתְנוּ. ה' המתין לרגע בו תעמוד בפני מוות ודאי כדי לחולל נס, שכן הוא אינו מתערב בטבע שלא לצורך גדול. מתוך הייאוש היא בוחרת להעניק את פת לחמה האחרונה לנביא ולמות לאחר עשיית צדקה, ובזכות רצונה הטוב נחשב הדבר כאילו כלכלה אותו בעצמה.
מלכים א, פרק י״ז, פסוק י״ב
וַתֹּ֗אמֶר חַי־יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אִם־יֶשׁ־לִ֣י מָע֔וֹג כִּ֣י אִם־מְלֹ֤א כַף־קֶ֙מַח֙ בַּכַּ֔ד וּמְעַט־שֶׁ֖מֶן בַּצַּפָּ֑חַת וְהִנְנִ֨י מְקֹשֶׁ֜שֶׁת שְׁנַ֣יִם עֵצִ֗ים וּבָ֙אתִי֙ וַעֲשִׂיתִ֙יהוּ֙ לִ֣י וְלִבְנִ֔י וַאֲכַלְנֻ֖הוּ וָמָֽתְנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.