מותו הפתאומי של הילד גורם לאלמנה להטיח האשמות בנביא, מתוך תקווה סמויה שיתעורר לבקש עליו רחמים מאת ה'. היא זועקת מַה לִּי וָלָךְ, ושואלת איזו איבה יש ביניהם שגרמה לו לפגוע בה כך. היא מאשימה שנוכחותו בביתה באה לְהַזְכִּיר אֶת עֲוֹנִי, שכן לעומת קדושתו חסרונותיה בלטו והביאו עליה דין מחמיר. תחושת האשמה נקשרת גם לחשש שלא כיבדה אותו כראוי, לשמועות שעוררו מגוריהם המשותפים, או לכך שפקפקה במקורו האלוהי של הנס שחוו ונהנתה ממנו.
מלכים א, פרק י״ז, פסוק י״ח
וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ מַה־לִּ֥י וָלָ֖ךְ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים בָּ֧אתָ אֵלַ֛י לְהַזְכִּ֥יר אֶת־עֲוֺנִ֖י וּלְהָמִ֥ית אֶת־בְּנִֽי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.