ההתגלות מופיעה כעת כמחנה של מלאכי אֵשׁ, אך קול הנבואה אינו בוקע מתוכם, שכן לֹא בָאֵשׁ ה'. מראה זה רומז למצבים שבהם ה' מסתיר את פניו ומותיר את העם לחסדי האסונות, וכן מהווה ביקורת על האש שהוריד אליהו בהר הכרמל על דעת עצמו. לאחר מכן נשמע קוֹל דְּמָמָה דַקָּה, קול חרישי המורכב משילוב של צליל ושתיקה יחד, שדרכו משבחים המלאכים את ה' בחשאי. קול עמום זה מסמל את אופן ההשגחה העתידי, ורומז לאליהו הקנאי כי בניגוד לתוכחה הגלויה של העבר, המסר האלוהי לעם החוטא יהיה מעתה נסתר.
מלכים א, פרק י״ט, פסוק י״ב
וְאַחַ֤ר הָרַ֙עַשׁ֙ אֵ֔שׁ לֹ֥א בָאֵ֖שׁ יְהֹוָ֑ה וְאַחַ֣ר הָאֵ֔שׁ ק֖וֹל דְּמָמָ֥ה דַקָּֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.