שמואל א, פרק א׳, פסוק א׳

בניגוד לקלקול המוסרי בסוף תקופת השופטים שהחל על ידי לויים מאזור הר אפרים, המילה וַיְהִי פותחת סיפור של תקווה על לוי אחר מאותו אזור שעתיד להביא תיקון לעם. גיבור הסיפור הוא אִישׁ אֶחָד, אדם מיוחד וחשוב בדורו, שהגיע מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים, אזור של שתי גבעות גבוהות הצופות זו על זו. שם המקום מרמז גם על היותו ממשפחת נביאים ועל שושלת היוחסין שלו המגיעה עד לאב המשפחה המפורסם בֶן צוּף. הכתוב מציין כי הוא הגיע מֵהַר אֶפְרָיִם ומכנה אותו אֶפְרָתִי משום שהיה לוי שהתגורר בערי הלויים שבנחלת שבט אפרים, וכן משום שתואר זה מעיד על היותו אדם אציל ובעל מעמד נכבד.