קרה לכם פעם שהייתם בטוחים שמשהו הולך להיות ממש גרוע, ופתאום מאותו מקום בדיוק הופיע משהו טוב ומשמח שהביא איתו המון תקווה? לפני שהסיפור שלנו מתחיל, עם ישראל עבר תקופה קשה וחשוכה שבה אנשים עשו בחירות לא טובות, והרבה מזה קרה באזור שנקרא הר אפרים. כדי להראות לנו שגם ממקום שהיו בו צרות יכול לצמוח אור גדול, מתחיל הסיפור של אלקנה.
הכתוב קורא לאלקנה אִישׁ אֶחָד. למה להוסיף את המילה אחד? כדי ללמד אותנו שהוא לא היה סתם עוד אדם, אלא איש מיוחד, גדול וחשוב מאוד בדורו, שנועד לתפקיד עצום בהמשך.
אלקנה גר במקום שנקרא מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים. תדמיינו שתי גבעות גבוהות שניצבות זו מול זו, כאילו הן צופות ומסתכלות אחת על השנייה. המקום הזה היה שייך למשפחה מיוחדת של תלמידי נביאים, אנשים שהיו "צופים" ורואים דברים חשובים. הכתוב מזכיר גם שהוא בֶן צוּף, כדי לספר לנו שאלקנה הוא נכד של אדם מפורסם בשם צוף, שהיה הראשון מהמשפחה שהתיישב באותן גבעות.
למרות שכתוב שאלקנה היה מֵהַר אֶפְרָיִם ושהוא היה אֶפְרָתִי, הוא בכלל לא היה משבט אפרים, אלא משבט לוי. הוא פשוט גר בעיר של לוויים שהייתה בתוך השטח של שבט אפרים. המילה הזו גם מגלה לנו משהו על האופי שלו, כי היא מתארת אדם אציל, מכובד ובעל מעמד גבוה. מהאיש המיוחד הזה עתיד להיוולד בקרוב מנהיג ענק שיעזור לעם ישראל ויחזיר אותם לדרך הטובה.