יצא לכם פעם לחכות למשהו כל כך הרבה זמן, ולהרגיש שאתם מוכנים לעשות הכול כדי שהוא יקרה? במשפחה של אלקנה היה מצב מורכב. היו לו שתי נשים, דבר שלא היה רגיל באותה תקופה. הכתוב קורא לחנה אַחַת, כי בהתחלה היא הייתה אשתו היחידה והם היו לבדם. חנה רצתה מאוד ילדים, וכשראתה שהיא לא מצליחה, היא בעצמה הציעה שפנינה תצטרף למשפחה, מתוך תקווה שכך הבית יתמלא בילדים. פנינה נקראת הַשֵּׁנִית כי היא נישאה לאלקנה אחריה.
אבל התוכנית של חנה לא עבדה כמו שהיא קיוותה. הכתוב מדגיש: וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים, וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים. פנינה זכתה לילדים משלה, והם נחשבו רק שלה, בזמן שחנה נשארה בידיים ריקות.
אז למה בעצם חנה לא הצליחה ללדת? היא לא הייתה עקרה באופן טבעי. ה' מנע ממנה את ההיריון בכוונה, כי הוא פשוט חיכה לתפילה שלה. ה' אוהב מאוד לשמוע את התפילות של האנשים הצדיקים, והוא רצה שחנה תתפלל אליו מעומק הלב כדי שהתינוק שלה יגיע בדרך של נס מיוחד.
למרות שהמצב בבית היה לא פשוט עבור חנה, הכתוב אומר וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה. בתנ"ך, כשכותבים את המילה 'שם' לפני השם של האדם, זה רמז לכך שהוא צדיק. פנינה לא רצתה סתם להכאיב לחנה, אלא הכוונות שלה היו טובות. היא ניסתה לעורר את חנה ולגרום לה לפנות אל ה' ולהתפלל אליו באמת.