אלקנה מאשר במלואו את נדרה של חנה, מנחה אותה לעשות כפי חפצה, הטוב בעיניך, ומסכים שתישאר בבית עם הילד עד שייגמל באומרו שבי. אף שהייתה לו הזכות להפר את הנדר, הוא בוחר לתמוך בהחלטתה ומוסיף תפילה על עתיד הבן: אַךְ יָקֵם ה' אֶת דְּבָרוֹ. בקשה זו מבטאת תקווה מעשית שהילד יחיה, יגדל וירצה לשבת במשכן מרצונו החופשי, לצד שאיפה שהעיכוב במסירתו לא יפגע בהבטחה האלוהית. יתרה מכך, תפילה זו מאגדת בתוכה ציפייה שהרך הנולד הוא אכן אותו צדיק ומושיע שעליו בישרו הנבואות ובת הקול.
שמואל א, פרק א׳, פסוק כ״ג
וַיֹּ֣אמֶר לָהּ֩ אֶלְקָנָ֨ה אִישָׁ֜הּ עֲשִׂ֧י הַטּ֣וֹב בְּעֵינַ֗יִךְ שְׁבִי֙ עַד־גׇּמְלֵ֣ךְ אֹת֔וֹ אַ֛ךְ יָקֵ֥ם יְהֹוָ֖ה אֶת־דְּבָר֑וֹ וַתֵּ֤שֶׁב הָֽאִשָּׁה֙ וַתֵּ֣ינֶק אֶת־בְּנָ֔הּ עַד־גׇּמְלָ֖הּ אֹתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.