תארו לעצמכם שהבטחתם הבטחה גדולה וחשובה, ועכשיו אתם מספרים עליה למישהו שקרוב אליכם. איזה כיף זה כשהוא תומך בכם לגמרי! זה בדיוק מה שקורה כאן בין חנה לאלקנה בעלה.
חנה הבטיחה לה' שכשבנה שמואל יגדל קצת, היא תביא אותו לחיות ולשרת במשכן. אלקנה בעלה יכול היה לבטל את ההבטחה שלה, אבל הוא בוחר להסכים איתה מכל הלב. הוא אומר לה לעשות הַטּוֹב בְּעֵינַיִךְ, כלומר, תעשי בדיוק מה שאת רוצה ומה שנראה לך נכון. הוא מוסיף ואומר לה שְׁבִי, שזה אומר: תישארי כאן בבית עם התינוק. הוא מסכים איתה שהיא לא צריכה לנסוע למשכן עכשיו, אלא יכולה לחכות בנחת עד ששמואל יגדל מעט ויפסיק לינוק.
בסוף, אלקנה מברך את הילד ואומר: אַךְ יָקֵם ה' אֶת דְּבָרוֹ. זוהי תפילה מיוחדת של אבא. אלקנה מתפלל שה' יעזור לתינוק לגדול להיות בריא וחזק כדי שההבטחה של חנה תוכל להתקיים. ויותר מזה, בגלל שאי אפשר להכריח ילד להישאר במשכן כל חייו, אלקנה מתפלל שה' ייתן לשמואל הקטן רצון טוב ואהבה, כדי שהוא יבחר להישאר שם ולשרת את ה' מתוך שמחה ומרצונו החופשי.