פנינה, אשתו השנייה של אלקנה, מכונה צָרָתָהּ משום השנאה והקנאה השוררות לרוב בין נשים הנשואות לאותו גבר. היא נהגה ללעוג לחנה על עקרותה ולגרום לה גַּם כַּעַס מתמשך וכפול, שהציף את התסכול הפנימי שלה. מטרת ההתגרות הייתה בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ, כלומר לעורר בה זעף ותרעומת שהכאיבו לה ביתר שאת בעת העלייה לבית ה'. בעוד שיש הסבורים שפנינה פעלה מתוך צרות עין, אחרים מסבירים שביקשה למנוע מחנה להשלים עם מצבה ולדחוף אותה להתפלל מתוך הבנה כִּי סָגַר ה' בְּעַד רַחְמָהּ, גם אם בסתר קיוותה שהלחץ יוביל לגירושיה.
שמואל א, פרק א׳, פסוק ו׳
וְכִעֲסַ֤תָּה צָרָתָהּ֙ גַּם־כַּ֔עַס בַּעֲב֖וּר הַרְּעִמָ֑הּ כִּֽי־סָגַ֥ר יְהֹוָ֖ה בְּעַ֥ד רַחְמָֽהּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.