בחלוף שנה מלידת שמואל, וַיַּעַל הָאִישׁ אֶלְקָנָה וְכָל בֵּיתוֹ למשכן שילה לבדם, שכן לא עלה בידו לשכנע את אנשי עירו להצטרף, ואילו חנה נשארה בביתה לגמול את בנה. מטרת העלייה כעת מוגדרת רק לִזְבֹּחַ לַה', ללא ציון השתחוויה, משום שתפילתה העזה של חנה לילד כבר נענתה. במשכן הקריב אלקנה את קרבנותיו השנתיים הקבועים לחג, הם אֶת זֶבַח הַיָּמִים. בנוסף הביא אלקנה וְאֶת נִדְרוֹ, המכוון לתשלום נדרים כלליים שנדר בביתו במהלך השנה החולפת, או לקרבן תודה מיוחד שהתחייב להביא בעקבות הולדת בנו.
שמואל א, פרק א׳, פסוק כ״א
וַיַּ֛עַל הָאִ֥ישׁ אֶלְקָנָ֖ה וְכׇל־בֵּית֑וֹ לִזְבֹּ֧חַ לַיהֹוָ֛ה אֶת־זֶ֥בַח הַיָּמִ֖ים וְאֶת־נִדְרֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.