תארו לעצמכם מנהיג חשוב ואהוב שמסיים את התפקיד שלו אחרי שנים רבות. איך לדעתכם הוא ייפרד מכולם? שמואל הנביא, שהנהיג את העם עוד מהיותו נער צעיר, בוחר בדרך מיוחדת מאוד. עכשיו, כששאול נבחר להיות המלך החדש, שמואל עומד מול כל העם ועורך לעצמו מעין משפט פומבי. הוא מחכה בכוונה עד ששאול יתחיל למלוך, כדי שאף אחד לא יחשוב ששמואל מקנא שלקחו ממנו את התפקיד.
שמואל פונה אל העם ומבקש: עֲנוּ בִי, כלומר, תעידו נגדי ותגידו את האמת. הוא מבקש שהם יעשו זאת מול ה' ומול מְשִׁיחוֹ, שזהו שאול המלך שנמשח לתפקידו. הנוכחות של המלך החדש חשובה, כי כך העם לא יפחד להגיד את האמת על שמואל, הרי יש שם מלך חדש שיוכל לשפוט צדק ולשמור עליהם.
שמואל רוצה להוכיח שהוא היה מנהיג ישר לחלוטין, ולכן הוא מתחיל לשאול אותם שאלות. קודם כל הוא שואל אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי. בעבר, כששופט היה נודד מעיר לעיר, היה מקובל שהוא משתמש בחמורים של האנשים באותו מקום. אבל שמואל מדגיש שהוא מעולם לא לקח בהמה של מישהו אחר לצורך העבודה שלו, אלא תמיד רכב רק על החמור האישי שלו.
לאחר מכן הוא ממשיך לשאול על פגיעה באנשים: וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי, האם אי פעם גזלתי מכם כסף בכוח? אֶת מִי רַצּוֹתִי, האם פגעתי במישהו או הכאבתי לו? ולבסוף, בתור שופט, הוא שואל על יושר במשפט: וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ. המילה כֹפֶר פירושה שוחד, כלומר כסף או מתנה שנותנים לשופט כדי שישנה את החלטתו. שמואל מוודא שהוא מעולם לא לקח שוחד שבגללו הוא העלים עין ונמנע מלהעניש אדם שעשה מעשה רע. דרך השאלות האלו, שמואל מראה לכולם ולמלך החדש מהי מנהיגות נקייה וישרה באמת.