יצא לכם פעם להרגיש שמישהו פגע בכם, אבל בחרתם לחכות לרגע המתאים ביותר כדי לדבר איתו על זה? בדיוק כך נוהג שמואל הנביא. רגע אחרי ששאול הופך למלך וכל העם מאוחד ושמח, שמואל מחליט שהגיע הזמן לערוך איתם שיחה רצינית. למה הוא חיכה עד עכשיו? שמואל ידע שאם הוא היה מעיר להם לפני ההכתרה, העם היה עלול לחשוב שהוא סתם מקנא ורוצה להישאר המנהיג. עכשיו, כשכולם רואים שהוא באמת המליך להם מלך, הם ידעו שההערות שלו מגיעות מלב נקי ומדאגה אמיתית.
שמואל פותח את דבריו, וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, הוא מקפיד לאסוף את כולם יחד באותו מעמד כדי שכל העם יהיה עד לדבריו מול ה'. הוא אומר להם: הִנֵּה שָׁמַעְתִּי בְקֹלְכֶם לְכֹל אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לִי, כלומר, הקשבתי לכל הבקשות שלכם וקיבלתי אותן, אפילו שהסכמתי לוותר על תפקידי כשופט למרות שלא הייתי חייב לעשות זאת. לבסוף הוא אומר, וָאַמְלִיךְ עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ, נתתי לכם בדיוק את מה שביקשתם. רק אחרי ששמואל מוכיח להם שהוא קיים את בקשתם במלואה ולא ניסה לעצור אותם, הוא יכול סוף סוף להסביר להם שהבקשה שלהם למלך פגעה בה' וגם בו, ולבקש מהם לחשוב על המעשים שלהם.