תארו לעצמכם שבאמצע הקיץ החם, כשהשמש זורחת והשמיים נקיים לגמרי מעננים, פתאום מתחילים רעמים חזקים ויורד גשם זלעפות. מפתיע, נכון? זה בדיוק הפלא ששמואל הנביא עושה כדי להראות לעם ישראל שהם טעו כשהם התעקשו לבקש מלך.
שמואל אומר להם הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם, כלומר אנחנו נמצאים עכשיו באמצע הקיץ, באזור חג השבועות, זמן שבו החקלאים אוספים את החיטה וזקוקים למזג אוויר יבש. למרות זאת הוא מכריז אֶקְרָא אֶל ה' וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר, וה' באמת מקשיב לתפילתו ומוריד מיד גשם ורעמים.
גשם בקיץ הוא לא ברכה, אלא משהו שיכול להרוס את התבואה. שמואל משתמש בזה כדי להעביר מסר חכם: גשם הוא בדרך כלל דבר נפלא, אבל כשהוא מגיע בזמן הלא נכון, הוא מזיק. כך גם המלך. אולי בעתיד מלך יהיה דבר טוב, אבל לבקש מלך עכשיו, כשה' שומר עליהם מקרוב ושמואל מנהיג אותם, זו טעות גדולה. הפלא הזה גם מוכיח לעם עד כמה התפילה של שמואל חזקה. אם הוא יכול להוריד גשם בקיץ, הוא יכול היה גם להתפלל לה' שינצח את האויבים שלהם, בלי שום צורך במלך בשר ודם.
לכן שמואל אומר להם וּדְעוּ וּרְאוּ כִּי רָעַתְכֶם רַבָּה, כלומר תבינו שהמעשה שעשיתם הוא ממש לא טוב, וזו רעה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי ה'. בני ישראל אולי לא מבינים כרגע את הנזק שהמלך יגרום להם, אבל ה' רואה את העתיד ויודע שהבקשה הזו תביא להם צרות, ולכן המעשה שלהם היה שגוי.