קרה לכם פעם שמישהו פגע בכם, אבל אז הוא בא וביקש סליחה מכל הלב? במצב כזה, הדבר הנכון לעשות הוא לסלוח. בני ישראל מבינים פתאום שהם עשו טעות כשביקשו שימליכו עליהם מלך, והם מאוד מתחרטים ומתוודים על כך. שמואל הנביא רואה שהם חוששים ומיד מרגיע אותם. הוא אומר להם גַּם אָנֹכִי, כלומר, בדיוק כמו שה׳ סולח לכם, גם אני סולח לכם על כך שרציתם מלך במקומי.
שמואל מסביר שכעת, אחרי שהם חזרו בתשובה, הוא בעצמו ייחשב לחוטא כלפי ה׳ אם הוא לא יסלח להם. המילה חָלִילָה מתארת מעשה לא ראוי, ושמואל מדגיש שחלילה לו מֵחֲדֹל, שפירושו להפסיק, להתפלל בעדם ולהגן עליהם.
שמואל מבטיח לעזור להם בשני דברים חשובים: גם להתפלל עליהם וגם להמשיך להדריך אותם. הוא מצהיר וְהוֹרֵיתִי, כלומר אני אלמד, אתכם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה. בכך שמואל מעביר להם מסר חשוב ומרגש: למרות שעכשיו יש לכם מלך שמנהיג אתכם, אני לא עוזב אתכם לשום מקום ואמשיך להיות המורה הרוחני שלכם.