נסו לדמיין ארוחה חגיגית שבה לכל אחד יש את הכיסא הקבוע שלו. מה קורה כשפתאום מישהו חסר וכל סדר הישיבה משתבש? זה בדיוק מה שקרה בסעודת ראש החודש של שאול המלך. התוכנית החשאית של דוד ויהונתן יוצאת לדרך, ודוד הולך להסתתר בדיוק כפי שסיכמו מראש. כשהחודש מתחיל, נערכת הסעודה המלכותית. שאול מתיישב עַל הַלֶּחֶם לֶאֱכוֹל (במקום המילה עַל אפשר לקרוא גם אֶל), כלומר הוא מתיישב בכיסא המכובד והקבוע שלו לסעודה החגיגית סביב השולחן שעליו מונח הלחם.
בדרך כלל, דוד היה יושב בין המלך לבין יהונתן. עכשיו, כשדוד לא נמצא, יהונתן מוצא את עצמו יושב ממש צמוד לאבא שלו. ישיבה כזו, בלי שום אדם שמפריד ביניהם, נחשבת לפגיעה בכבוד המלך. כדי לפתור את הבעיה, יהונתן קם ממקומו, ואבנר מתיישב כדי לחצוץ בינו לבין שאול. יהונתן עשה את חילופי המקומות האלה בכוונה, כדי להסתיר מאבא שלו שהוא עזר לדוד לברוח.
בגלל חילופי המקומות, הכיסא של דוד נשאר ריק ובולט לעין. למרות זאת, ביום הראשון שאול בוחר לשתוק ולא לשאול איפה הוא. שאול מניח שדוד נטמא מסיבה כלשהי, ולכן אינו יכול להשתתף בסעודת המלך הטהורה. יותר מזה, שאול חשש מאוד מדוד כי ידע שה' איתו, והוא קיווה שכל עוד דוד נמצא במצב של טומאה, ההשגחה של ה' מתרחקת ממנו והוא נשאר חשוף ופגיע.