תארו לעצמכם רגע מתוח במיוחד, שבו מישהו כועס כל כך עד שהוא עושה מעשה קיצוני. זה בדיוק מה שקרה בסעודה החגיגית של המלך שאול. שאול כעס מאוד על בנו יהונתן, ובשיא הכעס הוא ויטל, כלומר השליך, את החנית שלו לעבר יהונתן. שאול לא באמת רצה לפגוע בבן שלו, אלא רק להראות לו עד כמה הוא זועם. המעשה החריג הזה, יחד עם העלבון ששאול הטיח ביהונתן מול כל השרים החשובים, גרמו ליהונתן להבין משהו עצוב מאוד. באותו רגע יהונתן הבין שכלה היא, כלומר שההחלטה כבר סופית וגמורה בלב של אביו. לא היה לו יותר שום ספק ששאול החליט להמית את דוד, והוא אפילו כבר לא מנסה להסתיר את זה.
שמואל א, פרק כ׳, פסוק ל״ג
וַיָּ֨טֶל שָׁא֧וּל אֶֽת־הַחֲנִ֛ית עָלָ֖יו לְהַכֹּת֑וֹ וַיֵּ֙דַע֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן כִּי־כָ֥לָה הִ֛יא מֵעִ֥ם אָבִ֖יו לְהָמִ֥ית אֶת־דָּוִֽד׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.