עוצמת זעמו של שאול ונחישותו המוחלטת לגבי גורל דוד נחשפות בעימות פומבי במהלך הסעודה החגיגית. כאשר שאול ויטל, כלומר השליך את החנית לעבר בנו, מטרתו לא הייתה להרוג אותו אלא לבטא את כעסו העז. מעשה קיצוני זה, יחד עם העלבון שהטיח בו לעיני השרים והמקורבים, הבהירו ליהונתן מעל לכל ספק את כוונות אביו. בעקבות זאת הבין יהונתן כי כלה היא, כלומר שהדבר נגמר והוחלט סופית בלב אביו להמית את דוד.
שמואל א, פרק כ׳, פסוק ל״ג
וַיָּ֨טֶל שָׁא֧וּל אֶֽת־הַחֲנִ֛ית עָלָ֖יו לְהַכֹּת֑וֹ וַיֵּ֙דַע֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן כִּי־כָ֥לָה הִ֛יא מֵעִ֥ם אָבִ֖יו לְהָמִ֥ית אֶת־דָּוִֽד׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.