במעמד הפרידה, יהונתן מבקש להבטיח כי הברית שכרת עם דוד תעמוד בתוקפה לעד. הפרשנים מסכימים כי באומרו אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְנוּ, יהונתן מזכיר לדוד את ההסכם ומבקש ממנו לזכור היטב את השבועה שקיימו. כדי להדגיש את עוצמת ההתחייבות, הפסוק משתמש בכפילות הלשונית שְׁנֵינוּ אֲנַחְנוּ, אשר נועדה לחזק את הדברים ולתת להם משנה תוקף [רד"ק]. באשר למהות השבועה, המילים ה' יִהְיֶה בֵּינִי וּבֵינֶךָ מתפרשות כהצהרה שה' ישמש כעד נצחי לקיום ההבטחה, אשר תחייב לא רק את דוד ויהונתן עצמם, אלא גם את צאצאיהם לדורותיהם [רש"י, מצודת דוד, צאינה וראינה].
שמואל א, פרק כ׳, פסוק מ״ב
וַיֹּ֧אמֶר יְהוֹנָתָ֛ן לְדָוִ֖ד לֵ֣ךְ לְשָׁל֑וֹם אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨עְנוּ שְׁנֵ֜ינוּ אֲנַ֗חְנוּ בְּשֵׁ֤ם יְהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר יְהֹוָ֞ה יִהְיֶ֣ה ׀ בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֥ין זַרְעִ֛י וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ עַד־עוֹלָֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.