שמואל א, פרק כ׳, פסוק י״ט

I Samuel 20:19Sefaria

וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ תֵּרֵ֣ד מְאֹ֔ד וּבָאתָ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־נִסְתַּ֥רְתָּ שָּׁ֖ם בְּי֣וֹם הַֽמַּעֲשֶׂ֑ה וְיָ֣שַׁבְתָּ֔ אֵ֖צֶל הָאֶ֥בֶן הָאָֽזֶל׃

יהונתן מדריך את דוד כיצד להסתתר ולשמור על ביטחונו בזמן שהוא בוחן את כוונותיו של המלך שאול. ההוראה וְשִׁלַּשְׁתָּ תֵּרֵד מְאֹד מתפרשת על ידי רוב הפרשנים כהנחיה להמתין שלושה ימים, ואז לרדת ולהתחבא היטב במקום מסתור עמוק בעמק. הסיבה להמתנה ולמסתור העמוק היא רמת הסכנה העולה: ביום הראשון היעדרותו של דוד משולחן המלך עשויה להיחשב כמקרית, אך ביום השלישי שאול צפוי לחקור את הדבר ולחפש אחריו בקפידה, ולכן על דוד להעמיק את מסתורו [מלבי"ם]. מאחר שקשה לשרוד שלושה ימים רצופים במסתור ללא מזון, יש המציעים שדוד יכול היה לנוע ממקום למקום בימים הראשונים, ורק ביום השלישי לרדת למקום המסתור המדויק כדי להמתין לאות מיהונתן [אברבנאל].

לצד הפירוש המעשי, מפרשים אחרים מציעים קריאה מטאפורית למילה תֵּרֵד. לפי גישה זו, לאחר שלושה ימים שבהם דוד ייעדר, מעמדו ירד מאוד בעיני שאול, והדבר ייתן למלך עילה להכריז עליו כמורד במלכות שברח, ולדרוש את מותו [רד"ק, אברבנאל]. גישה סמלית נוספת רואה במילים אלו רמז לעתיד: גדולתה של שושלת דוד תישמר במשך שלושה דורות בלבד (דוד, שלמה ורחבעם), ולאחר מכן המלכות תתפצל ותרד מגדולתה [אהבת יהונתן].

המקום שאליו נשלח דוד הוא המקום שבו התחבא בְּיּוֹם הַמַּעֲשֶׂה. הפרשנים נחלקו לגבי משמעות צירוף זה. גישה אחת מסבירה שמדובר ביום שבו אירע מעשה משמעותי בעבר, כמו היום שבו נשבע שאול ליהונתן שלא יפגע בדוד [מצודת דוד, רלב"ג], או יום הניצחון על הפלשתים [ביאור שטיינזלץ]. הגישה המרכזית השנייה מפרשת את הצירוף כיום חול שבו עושים מלאכה. מאחר שהשיחה בין דוד ליהונתן התקיימה בראש חודש – יום שבו היה נהוג שלא לעבוד בשדות, מנהג שנשמר לדורות במיוחד אצל נשים – דוד נזקק למקום מסתור מבודד ונסתר יותר מאשר ביום חול רגיל, שבו נוכחותם של פועלים רבים בשדה מאפשרת היטמעות קלה יותר [רש"י, רד"ק, מלבי"ם, אברבנאל, צאינה וראינה].

נקודת המפגש המדויקת שנקבעה היא אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל. מכיוון שהשדה היה רחב ידיים, יהונתן מיקד את דוד לנקודה ספציפית זו [רלב"ג]. הפרשנים מסכימים כי מדובר באבן גדולה ששימשה כנקודת ציון וסימן להולכי דרכים. המילה "האזל" נגזרת ממושג של הליכה ותנועה [מצודת ציון]. אבן זו עתידה לשמש כמטרה שאליה יירה יהונתן את החצים כדי לסמן לדוד אם פניו של שאול לשלום או למלחמה [אברבנאל, צאינה וראינה]. בחירת המיקום אינה מקרית: ההסתתרות סמוך לאבן המשמשת צומת דרכים נועדה לבלבל את הרודפים, שכן ריבוי הנתיבים באזור יקשה עליהם להתחקות אחר עקבותיו של דוד אם יתגלה [אהבת יהונתן].

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י״ח
פסוק כ׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.