יהונתן מפריך את ההצדקה לעונש המוות שנגזר על דוד ושואל מֶה עָשָׂה, שהרי דוד לא נקט שום מעשה כדי למרוד, אלא נבחר למלוכה על ידי ה' ולכן אין בו חטא. בנוסף, גם אם היעדרותו מסעודת המלך נחשבת לפסיקת הלכה האסורה בפני רבו, הוא תוהה לָמָּה יוּמַת בידי אדם, שכן עונש זה מסור לשמיים ואין להרשיע על הימנעות ממעשה. לחלופין, היעדרות זו נבעה מקיום נדר משפחתי שקודם לגזרת המלך, שאותו אישר יהונתן מתוקף סמכותו כראש בית דין. במקרה כזה, דוד פעל בתום לב ורק ציית להוראה שקיבל, ולכן הוא פטור לחלוטין מעונש.
שמואל א, פרק כ׳, פסוק ל״ב
וַיַּ֙עַן֙ יְה֣וֹנָתָ֔ן אֶת־שָׁא֖וּל אָבִ֑יו וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו לָ֥מָּה יוּמַ֖ת מֶ֥ה עָשָֽׂה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.