שמואל א, פרק כ׳, פסוק ל״ו

I Samuel 20:36Sefaria

וַיֹּ֣אמֶר לְנַֽעֲר֔וֹ רֻ֗ץ מְצָ֥א נָא֙ אֶת־הַ֣חִצִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מוֹרֶ֑ה הַנַּ֣עַר רָ֔ץ וְהוּא־יָרָ֥ה הַחֵ֖צִי לְהַעֲבִרֽוֹ׃

תארו לעצמכם שאתם נמצאים בשדה פתוח, ואתם חייבים להעביר אזהרה דחופה לחבר שמסתתר קרוב אליכם, אבל אסור שאף אחד יגלה. זה בדיוק מה שקרה ליהונתן!


כדי להזהיר את דוד מפני המלך שאול, יהונתן השתמש בסיפור כיסוי תמים: אימון רגיל בחץ וקשת. הוא פקד על הנער שעזר לו לרוץ ולמצוא את החצים שהוא מוֹרֶה, כלומר, יורה ומשליך מתוך הקשת. בזמן שהנער רץ, יהונתן ירה את החץ בכוונה בעוצמה רבה מאוד לְהַעֲבִרֽוֹ, כדי שהחץ יעוף באוויר ויחלוף על פני הנער הרץ אל מעבר למטרה. הפעולה החכמה הזו נתנה ליהונתן תירוץ לצעוק אל הנער מרחוק את מילות הקוד הסודיות שהוסכמו מראש. כך דוד, שהסתתר ממש קרוב לשם, יכול היה לשמוע את הצעקות ולהבין מיד שהוא נמצא בסכנה גדולה.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ל״ה
פסוק ל״ז

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.