שמואל א, פרק כ׳, פסוק ז׳

תארו לעצמכם שאתם רוצים לדעת מה אדם אחר באמת מרגיש כלפיכם, אבל אתם לא יכולים לשאול אותו ישירות. כיצד הייתם פועלים? דוד מכין למלך שאול מבחן מיוחד בעזרת יהונתן, כדי לגלות מה באמת הכוונות של המלך. דוד לא יגיע לסעודת החג, והוא מבקש מיהונתן לשים לב איך שאול יגיב. דוד מציג שתי אפשרויות ברורות מאוד. האפשרות הראשונה היא אִם־כֹּה יֹאמַר טוֹב, כלומר, אם שאול יקבל בהבנה את זה שדוד הלך ויגיד ליהונתן שעשה נכון כשנתן לו רשות. אם זה יקרה, המשמעות היא ששָׁלוֹם לְעַבְדֶּךָ, כלומר פניו של המלך לשלום ואין בלבו כוונה לפגוע בדוד. אבל יש גם אפשרות שנייה: וְאִם־חָרֹה יֶחֱרֶה לוֹ. אם המלך יכעס מאוד על כך שדוד חסר, הכעס שלו לא יהיה סתם בגלל שדוד פספס את הארוחה, אלא מתוך תסכול על כך שדוד רחוק והוא לא יכול לפגוע בו. במקרה כזה, דוד אומר ליהונתן: דַּע כִּי־כָלְתָה הָרָעָה מֵעִמּוֹ. המילה כָלְתָה פירושה סוף, גמר והחלטה מוחלטת. כלומר, שאול החליט באופן סופי לעשות רע לדוד. המבחן הזה מוכיח שאם אפילו בזמן סעודה חגיגית ורגועה המלך כועס כל כך רק כשמזכירים את השם של דוד, סימן שדוד נמצא בסכנה ולא יוכל למצוא מנוחה.