שמואל א, פרק ג׳, פסוק ד׳

I Samuel 3:4Sefaria

וַיִּקְרָ֧א יְהֹוָ֛ה אֶל־שְׁמוּאֵ֖ל וַיֹּ֥אמֶר הִנֵּֽנִי׃

קרה לכם פעם שהתעוררתם פתאום באמצע הלילה כי הייתם בטוחים שמישהו קרא בשם שלכם? זה בדיוק מה שקרה לשמואל. באמצע הלילה, קול של ה׳ בקע מתוך קודש הקודשים שבהיכל. למרות שעלי הכהן ישן קרוב יותר למקום הקדוש, הקול דילג עליו בדרך פלא והגיע ישירות לאוזניים של שמואל.


הקול הזה לא נשמע כמו משהו שמימי, אלא ממש כמו קול רגיל של אדם. בגלל זה, שמואל היה בטוח שעלי קורא לו. הוא מיהר לענות מיד מהמיטה שלו הִנֵּנִי, כלומר, הנה אני, אני מוכן ומזומן. הוא ענה מהר כל כך כדי להראות לעלי שהוא בכלל לא ישן. כששמואל קם ורץ אל עלי, הכהן הזקן אפילו לא חשב שזאת נבואה מאת ה׳. הוא הניח ששמואל פשוט דמיין את הקול מתוך התרגשות, כמו שלפעמים אנחנו מדמיינים שאנחנו שומעים דברים כשאנחנו בסערת רגשות, ולכן הוא פשוט אמר לו לחזור לישון.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.