קרה לכם פעם שביקשתם משהו טוב, אבל עשיתם את זה בצורה קצת פחות נעימה או מהסיבה הלא נכונה? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל כשהם פנו אל שמואל הנביא. זקני העם באו אליו וטענו שתי טענות. קודם כל הם אמרו לו אַתָּה זָקַנְתָּ, כלומר, אתה כבר מבוגר ואין לך כוח להסתובב בארץ ולשפוט אותנו כמו פעם. הטענה השנייה הייתה וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ, הבנים שלך שמונו לשופטים לא מתנהגים ביושר. בגלל המצב הזה, העם הרגיש שהוא חייב מנהיג חזק ויציב, והם דרשו שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ.
האמת היא שלמנות מלך זו מצווה שהעם היה צריך לקיים כשנכנס לארץ ישראל. אז למה הבקשה הזו כל כך הכעיסה? הבעיה לא הייתה עצם הבקשה, אלא הסיבה שבגללה הם ביקשו. במקום לבקש משמואל שופטים טובים יותר או להתייעץ איתו איך למנות מלך בדרך נכונה, הם השתמשו בכישלון של הבנים שלו כתירוץ.
החלק הכי כואב בבקשה שלהם היה כשהם אמרו שהם רוצים מלך לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם. הם פשוט רצו להיות כמו כל שאר העמים. במקום לסמוך על ה' שיגן עליהם ויילחם את המלחמות שלהם אם רק יתנהגו בדרך ישרה, הם העדיפו לסמוך על מלך בשר ודם, אדם רגיל, שישלוט עליהם ויעשה להם סדר מתוך פחד. הם בחרו לוותר על הזכות המיוחדת שלהם להיות מונהגים ישירות על ידי ה', רק כדי להיות כמו כולם.