ישעיהו, פרק י״ד, פסוק י״ד

מתוך גאווה, זדון ושאיפה להתנתק מן המין האנושי, מצהיר מלך בבל כי יטפס אל גבהי העננים באומרו אעלה עַל בָּמֳתֵי עָב. תיאור זה ממחיש את רצונו לשבת מופרד מכולם ולשלוט על כל העמים, תוך שימוש בדימוי הענן שבו נראה ה'. בהמשך הכרזתו הוא טוען אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן, פועל ששורשו דמיון, מתוך כוונה להשוות את עצמו לכוחות השמימיים ולמערכת הכוכבים האלילית שהכיר. למעשה, יומרתו האמיתית לייחס לעצמו מעמד אלוהי התבטאה בניסיון לשלוט במהלך ההיסטוריה ולבטל את גזרותיו של ה'. שאיפה זו באה לידי ביטוי בהקמת צלם הזהב, שנועד להבטיח את נצחיות שלטונו בניגוד להחלטות האלוהיות.