ישעיהו, פרק י״ד, פסוק ל׳

עם ישראל, שסבל את החלק הגדול ביותר של הייסורים והעוני או שמנהיגיו ירדו מנכסיהם, יזכה כעת לצאת מערי המבצר המפוחדות אל שפע ורוגע. אפילו בְּכוֹרֵי דַלִּים וְאֶבְיוֹנִים מרודים יזכו לביטחון ופרנסה בדומה לעדר צאן, כאשר הם וְרָעוּ ויאכלו ללא פחד, ולָבֶטַח יִרְבָּצוּ במנוחה מוחלטת. לעומת שלוותם, ה' גוזר על פלשת המדכאת כליה כפולה ומכריז וְהֵמַתִּי בָרָעָב שָׁרְשֵׁךְ, כך שדור האבות וגיבורי האומה הנצורים ימותו מחוסר מזון, ממש כפי ששורש הצמח מת בהיעדר הזנה. לבסוף, את דור הבנים שישרוד את הרעב ויחשב כוּשְׁאֵרִיתֵךְ, יַהֲרֹג מלך יהודה בחרב, כשהוא פועל הלכה למעשה כשליח לביצוע גזירת ה'.