ישעיהו, פרק י״ד, פסוק י׳

תושבי השאול מקבלים בהשתאות את פניו של המלך האדיר שירד לעולם המתים, ובתיאור ציורי הם מרימים את קולם ופותחים בזעקה: כֻּלָּם יַעֲנוּ וְיֹאמְרוּ אֵלֶיךָ. המתים מביעים פליאה עצומה על כך שמי שרדה בעולם החיים נדכא ואיבד את כוחו, וקוראים לעברו גַּם־אַתָּה חֻלֵּיתָ כָמוֹנוּ. מילה זו נגזרת מחולי, ומדגישה כיצד המלך חווה כעת את מכאובי המיתה בדיוק כמו כל אדם אחר. קריאתם מסתיימת בהכרזה אֵלֵינוּ נִמְשָׁלְתָּ, שמשמעותה כי הוא הפך להיות דומה להם. על אף גדולתו, מתברר כי המלך הוא בשר ודם אנושי ופגיע, אשר נכנע לכיליון ולאותו מוות שפקד את כולם.