קריאה נחרצת נשמעת בפי אומות העולם להשמיד לחלוטין את שושלת המלוכה הבבלית, וספציפית את בלשאצר ובני ביתו, בעקבות חטאי אביו וסבו נבוכדנצר [אבן עזרא]. האומות קוראות זו לזו להכין מטבח, כלומר מקום טביחה והריגה [מצודת ציון], עבור בניו של המלך.
פעולת ההשמדה נובעת משתי סיבות עיקריות. הראשונה היא עונש על חטאי העבר של אבותיהם שהחריבו את העולם. הסיבה השנייה היא מניעת סכנה עתידית מתוך החשש שהבנים יהיו רשעים כמותם, יטענו לבעלות על הארץ מתוקף ירושת אבותם, ויביאו עליה חורבן נוסף [רד"ק, מלבי"ם]. לכן, יש להורגם כדי להבטיח שבל יקמו וירשו ארץ.
החלק האחרון של הפסוק, המזהיר מפני המצב שבו ומלאו פני תבל ערים, עומד במוקד מחלוקת פרשנית סביב משמעות המילה ערים:
גישה אחת מפרשת את המילה ערים מלשון שונאים ומציקים, בדומה למשמעות השורש בשפה הארמית [רש"י, רד"ק, אבן עזרא]. לפי פירוש זה, האזהרה היא שאם בני המלך יעלו לשלטון, הם יעוררו שנאה וימלאו את העולם באויבים, בהרס ובחורבן [ביאור שטיינזלץ].
לעומת זאת, רוב הפרשנים מסכימים כי יש להבין את המילה ערים כפשוטה, כלומר ערים מיושבות, אך הם נחלקים במשמעות הרעיון. הגישה המרכזית רואה בכך תוצאה חיובית של השמדת זרע המלוכה: רק כאשר הבנים לא יירשו את הארץ, יוכלו תושבי הערים שגלו לחזור למקומם, והעולם ישוב להתמלא בערים מיושבות ופורחות. זאת בניגוד לאבותיהם שהחריבו את יישובי העולם והפכו אותם לשממה [רש"י, רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם, אבן עזרא].
מנגד, ישנו פירוש ייחודי הטוען כי מילוי העולם בערים הוא דווקא התוצאה השלילית שממנה יש להימנע. לפי תפיסה זו, אם המלכים הגאוותנים יקומו ויירשו את הארץ, הם יגזלו נחלות של משפחות רבות רק כדי לבנות עליהן ערים מיותרות שייקראו על שמם, לשם פאר וגאווה בלבד [שד"ל].