חילופי שלטון בממלכת יהודה מהווים נקודת מפנה היסטורית ומדינית, המעוררת תגובות עזות בקרב העמים השכנים. נבואה זו נאמרת בנקודת הזמן הרגישה של חילופי המלכים, ומופנית כלפי הפלשתים במטרה להזהיר אותם מפני הבאות.
התקופה שבה נאמרו הדברים היא בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ אָחָז, כלומר בפרק הזמן שבו מת אחז ובנו חזקיהו עלה לשלטון תחתיו [רש"י, רד"ק]. יש המדייקים כי הנבואה נאמרה סמוך למיתתו, עוד טרם מותו בפועל של אחז [שד"ל]. המילה הַמַּשָּׂא מכוונת לנבואה עצמה, או למשל הנאמר בדרך נבואה [אבן עזרא].
הרקע ההיסטורי לנבואה זו, המכוונת נגד הפלשתים, שנוי במחלוקת ומבוסס על מערכת היחסים המורכבת בין ממלכת יהודה לפלשתים באותם דורות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים גורסת כי בימי המלך עוזיהו הוכו הפלשתים קשות, אך בימי נכדו אחז התהפך הגלגל, הפלשתים מרדו, גברו על יהודה והסבו לה נזק רב. כעת, עם מות אחז, הפלשתים שמחים, אך הנביא מזהיר אותם כי שמחתם מוקדמת מדי. המלך החדש, חזקיהו, עתיד להכות בהם בעוצמה רבה אף יותר מזו של עוזיהו, ולהשמיד אותם ללא עמל [מלבי"ם, שד"ל, אברבנאל]. אף שמבחינה כרונולוגית נבואה זו קודמת לאירועים אחרים בחיי חזקיהו, היא מוקמה כאן משום שהיא עוסקת בייעוד הצלחותיו העתידיות נגד הפלשתים [אברבנאל].
מנגד, קיימת גישה פרשנית שונה שלפיה הפלשתים הוכו דווקא על ידי אחז עצמו, ושמחתם הגדולה נבעה מעצם פטירתו של מלך זה שהכביד עליהם את עולו, ועל כן בא הנביא להזהירם [ביאור שטיינזלץ].