שאיפתו חסרת הגבולות של שליט בשר ודם, אשר מרוב הצלחה וכוח השתכר מגאוותו ודימה בנפשו לפרוץ את גבולות האנושות, משתקפת היטב במילים אלו. בעודו בחיים, הוא לא הסתפק בשליטה ארצית, אלא תכנן להציב את כיסאו במקומות הגבוהים והקדושים ביותר ולהשוות את מעמדו לזה של האל.
ההכרזה הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מהווה משל לגבהות לב ולשאיפה לעלות למדרגה רמה, כדי למשול על כל בני האדם לנצח [אבן עזרא, מצודת דוד, רד"ק]. השאיפה להרים את הכיסא מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל מתפרשת על ידי חלק מהפרשנים ככוונה להשתלט על עם ישראל, המשולים כאן לכוכבים [רש"י, רד"ק].
מוקד מרכזי בפסוק הוא היעד שאליו שואף המלך להגיע: בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן. המילה מוֹעֵד משמעותה ועד ואסיפה, והמילה בְּיַרְכְּתֵי פירושה צד ועבר [מצודת ציון]. סביב זיהוי המקום עצמו התגבשו שלוש גישות פרשניות מרכזיות:
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהכוונה להר ציון ולירושלים. המקום נקרא הר מועד משום ששם היו כל ישראל מתקבצים ונועדים יחד עם שכינת ה', וירכתי צפון משום שציון ממוקמת בצד צפון של ירושלים, או מכיוון שהעזרה במקדש נבנתה בצדו הצפוני של המזבח [רש"י, מצודת דוד, רד"ק, אבן עזרא, מלבי"ם]. לפי קו חשיבה זה, המלך התפאר בכך שיכבוש את ירושלים וישים בה את כיסאו. בכך הוא ניסה להידמות לה' עצמו: כשם שכיסא ה' בשמים אך הוא שוכן בהר ציון שבצפון, כך רצה המלך לעלות לשמים ולשבת במקביל בירושלים [רד"ק, אברבנאל].
מנגד, גישה אחרת קוראת את הפסוק מבעד לעיני האמונות האליליות של ימי קדם. לפי פירוש זה, הכתוב מתייחס למקום משכנם המיתולוגי של האלילים. עובדי האלילים האמינו כי האלים התחתונים חיים חיי אושר נצחיים באזור הצפון הנסתר שאליו השמש אינה מגיעה, על הר גבוה שבו הם נועדים יחד, בדומה להר אולימפוס. המלך התפאר כי יעלה וישב באותו הר מועד צפוני יחד עם בני האלים, וממנו אף יתנשא מעלה אל הכוכבים [מלבי"ם, שד"ל, ביאור שטיינזלץ]. תפיסה זו מסבירה מדוע ספר תהלים מכנה את הר ציון "ירכתי צפון", כדי להדגיש שציון היא משכן האל האמיתי, בניגוד לאמונות הגויים המייחסות בטעות מעלה זו לאזור הצפון [שד"ל].
גישה שלישית וייחודית מפרשת את המילים כתיאור של העיר בבל עצמה. בבל מכונה הר בשל היותה עיר חזקה ובצורה, והיא מועד משום שכל העולם היה מתקבץ ונועד לשם אל מלך בבל. הכינוי ירכתי צפון מתייחס למיקומה הגיאוגרפי, בהיותה צפונית מזרחית לאזור המיושב של העולם [רד"ק בשם אביו].