ישעיהו, פרק י״ד, פסוק י״ט

גורלו של מלך בבל האכזר הוא השפלה עמוקה, שכן בניגוד לכבוד השמור למלכים, וְאַתָּה הׇשְׁלַכְתָּ מִקִּבְרְךָ המלכותי שהוכן לך מראש, בין אם במציאות שבה המונים גררו את גופתו להוכחת מותו, ובין אם כמשל לגירושו מארמונו על ידי רוח רעה מאת ה'. המלך נזרק בביזיון כְּנֵצֶר נִתְעָב, כענף גרוע שנעקר משרשיו או כמקום השלכת פגרי בהמות, כשהוא עוטה לְבֻשׁ הֲרֻגִים המלוכלך בדם שאיש לא טרח להפשיט ממנו. הוא נטמן ללא כל כבוד בין המוני מְטֹעֲנֵי חָרֶב, חללים שנדקרו או חיילים נושאי נשק, שהם יוֹרְדֵי אֶל־אַבְנֵי־בוֹר אל מעמקי קבר חשוך המדופן באבנים. כך הוא מוטל שם כְּפֶגֶר מוּבָס, גופה הנרמסת כטיט ברחובות שהושלכה לבור המוני רק כדי שלא תבאיש את הארץ.