ישעיהו, פרק י״ד, פסוק ל״א

קריאת האבל הֵילִילִי שַׁעַר זַעֲקִי עִיר מבטאת את האימה המקיפה את כל שדרות העם, החל מהמנהיגים והגיבורים שבשער ועד להמון חסר המגן שבתוך העיר. בשל הפורענות הקשה נָמוֹג פְּלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ, שכן העם כולו נמס ונחלש מרוב בכי, וההרס יכה בכל ערי הפלשתים ללא יוצא מן הכלל. מקור האסון הוא כִּי מִצָּפוֹן עָשָׁן בָּא, תיאור של צבא אדיר, בין אם מדובר בצבא ישראל ובין אם בצבאות אשור או בבל, המכסה את הארץ כענן כבד של חורבן. עוצמתו של האויב מתבטאת בכך שוְאֵין בּוֹדֵד בְּמוֹעָדָיו, כלומר בזמן המיועד למלחמה הצבא התוקף ינוע יחד כגוש אחד ואף חייל לא יישאר מאחור, כך שאיש מתושבי פלשת לא יוכל למצוא מקלט בטוח.