ישעיהו, פרק ל״ב, פסוק ט״ו

יצא לכם לראות פעם אדמה יבשה לגמרי ששום דבר לא צומח בה, ולחשוב שהיא תישאר ככה לתמיד? הנביא מגלה לנו שגם תקופות קשות של חורבן ושממה לא נמשכות לנצח, והן עתידות להתחלף בשפע ובברכה שיגיעו מה'. המילה עַד מסמנת את הרגע שבו הכל משתנה. המצב הקשה יימשך רק עד לנקודת המהפך, שבה יֵעָרֶה עלינו שפע. מילה זו מתארת פעולה של שפיכה, ממש כמו שאדם מוזג מים מתוך כד. אלא שכאן לא נשפכים מים, אלא תגיע אלינו רוּחַ מִמָּרוֹם, שהיא החסד והרחמים של ה' שיורדים מהשמיים כדי לתקן את המציאות ולהושיע אותנו. כשהרוח הטובה הזו תשפיע עלינו, יקרה פלא של ממש: וְהָיָה מִדְבָּר לַכַּרְמֶל. מקומות שהיו עזובים ויבשים כמו מדבר, יקומו לתחייה ויהפכו לַכַּרְמֶל, שזהו כינוי לשטח אדמה פורה מאוד שמלא בשדות, בכרמים ובעצי פרי. הברכה הזו רק תלך ותגדל, עד שכל אותו שפע לַיַּעַר יֵחָשֵׁב. בדיוק כמו שיער מלא בהמון עצים צפופים וחזקים, כך המקומות הפוריים האלו יתמלאו בערים רבות ובאנשים שיחיו בהן בהצלחה גדולה.