יצא לכם פעם לראות עלה ירוק ויפה שנופל מהעץ, מתייבש וכל הצורה שלו נהרסת? הנביא מדמה אדם שמתנהג בצורה רעה לעלה כזה, וקורא לו נָבָל. כמו שהעלה איבד את היופי שלו, כך האדם הזה איבד את הטוב שבו והפך להיות ההפך מאדם נדיב.
ההתנהגות של האדם הזה מתחילה במחשבה ומשפיעה על כל מה שהוא עושה. בחוץ, מול כולם, נְבָלָה יְדַבֵּר, כלומר הוא אומר דברים לא יפים ומעליבים בקביעות ובלי להתבייש בכלל. בפנים, בסתר, וְלִבּוֹ יַעֲשֶׂה אָוֶן. הלב שלו אוסף עוד ועוד מחשבות רעות, שבסוף גם הופכות למעשים של ממש.
הוא גם מתנהג בצורה לא כנה. המטרה שלו היא לַעֲשׂוֹת חֹנֶף, שזה אומר שהוא מקיים מצוות רק כדי להשוויץ או להרוויח משהו לעצמו, ולא באמת מכל הלב או לכבוד ה'. בנוסף הוא גם מעז וּלְדַבֵּר אֶל ה' תּוֹעָה, כלומר להגיד שקרים ולטעון שה' בכלל לא משגיח על העולם ועל בני האדם.
בגלל שהוא חושב שה' לא רואה את מה שהוא עושה, הוא לא מפחד ומרשה לעצמו להתנהג בצורה לא הוגנת כלפי אנשים חלשים שצריכים עזרה. במקום לרחם עליהם, הוא מנסה לְהָרִיק נֶפֶשׁ רָעֵב וּמַשְׁקֶה צָמֵא יַחְסִיר. במקום לתת אוכל לעני ורעב או מים לאדם צמא, הוא לוקח להם את המעט שעוד נשאר להם ומשאיר אותם חסרי כל.