יצא לכם פעם לפגוש אדם שמתנהג כלפי חוץ בצורה רגילה, אבל בסתר מתכנן תוכניות לא טובות? הנביא מספר לנו על אדם שנקרא כֵלַי, שזה בעצם אדם קמצן מאוד וצר עין. בניגוד לאנשים רעים שחוטאים כלפי ה׳ בגלוי וכולם יודעים להיזהר מהם, הקמצן פועל בסתר. הוא מסתיר את הכוונות האמיתיות שלו בעזרת שקרים, וזה מה שהופך אותו לגרוע לא פחות.
יש כאן משחק מילים מעניין, כי נאמר עליו שכֵּלָיו רָעִים. הכוונה היא לא לכלים כמו פטיש או מסמר, אלא למידות הרעות שלו, לאמצעים ולדרכים הערמומיות שבהן הוא משתמש כדי להשיג את המטרות שלו. הקמצן הזה לא רק שומר את הכסף שלו לעצמו, אלא זִמּוֹת יָעָץ לְחַבֵּל. המילה זִמּוֹת מתארת מחשבות רעות ומזימות, והמילה לְחַבֵּל פירושה להשחית ולהזיק. הוא מתכנן בסתר איך לפגוע באנשים חלשים בְּאִמְרֵי שֶׁקֶר, כלומר בעזרת שקרים שהוא ממציא. למשל, הוא יכול לטעון שהעניים הם בכלל לא אנשים ישרים ולא מגיעה להם עזרה, רק כדי שיהיה לו תירוץ לא לתת להם צדקה.
המצב הזה ממשיך גם וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּט. המילה מִשְׁפָּט מתארת כאן מצב שבו העני מדבר דברים ישרים וצודקים, כמו למשל כשהוא מבקש את הצדק שלו בבית הדין. אבל גם כשהעני צודק לגמרי וזועק לעזרה, הקמצן הערמומי ממשיך בשלו ומנצל את השקרים שלו כדי להכשיל את העני בדין ולגזול את כספו.