ישעיהו, פרק ל״ב, פסוק ז׳

Isaiah 32:7Sefaria

וְכֵלַ֖י כֵּלָ֣יו רָעִ֑ים ה֚וּא זִמּ֣וֹת יָעָ֔ץ לְחַבֵּ֤ל (ענוים) [עֲנִיִּים֙] בְּאִמְרֵי־שֶׁ֔קֶר וּבְדַבֵּ֥ר אֶבְי֖וֹן מִשְׁפָּֽט׃

וְכֵלַי, האדם הקמצן וצר העין, פועל בסתר ומסתיר את רשעותו תחת מעטה של צביעות. שמו רומז לכך שכֵּלָיו רָעִים, כלומר האמצעים שבהם הוא פועל, מידותיו, ואף התירוצים שהוא ממציא על פגמים בחפציו כדי להתחמק מלהשאילם, הם מושחתים. הוּא זִמּוֹת יָעָץ, חושב מחשבות רשע ומזימות, כדי לְחַבֵּל ולהשחית עֲנִיִּים בְּאִמְרֵי־שֶׁקֶר באמצעות סילוף רעיונות מוסריים המצדיקים את הימנעותו ממתן צדקה. פגיעתו מתרחשת גם בעימות המשפטי, וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּט, שבו גם כאשר העני זועק אל ה' ומציג טענות ישרות וצודקות, הקמצן מנצל את ערמומיותו כדי להכשילו בדין ולגזול את כספו.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ו׳
פסוק ח׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.