טבעו האמיתי של אדם אציל, תיאור שכיוון היסטורית לשריו של המלך חזקיהו, נמדד במחויבות פנימית ומתמדת להיטיב. אדם נָדִיב חושב תמיד כיצד להעניק מתנות ולעשות מעשים נכבדים, ועל כן נְדִיבוֹת יָעָץ, שכן הוא מתכנן חסדים לשמם ואף יוזם ומייעץ לאחרים לנהוג כך. בניגוד לנתינה חולפת, וְהוּא עַל־נְדִיבוֹת יָקֽוּם, כלומר הוא עומד ביציבות על דברו ומוציא את תוכניותיו אל הפועל הלכה למעשה. לצד זאת, יש המסבירים כי פועל זה מבטא את שכרו והצלחתו של הנדיב שיעלה למעלה גדולה, או מלמד שרק אדם בעל אופי טהור כזה ראוי לקום ולהתנשא אל עמדות שלטון והנהגה.
ישעיהו, פרק ל״ב, פסוק ח׳
וְנָדִ֖יב נְדִיב֣וֹת יָעָ֑ץ וְה֖וּא עַל־נְדִיב֥וֹת יָקֽוּם׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.